שנות ה-60. כאוס ביחסי העבודה בישראל. באותם ימים, רוב המשק הורכב ממפעלים ממשלתיים והסתדרותיים (בבעלות ההסתדרות),90% מאזרחי המדינה היו חברים בהסתדרות ויחסי העבודה היו בעיקרם יחסים קיבוציים. סכסוכי עבודה החלו לפרוץ בתכיפות גבוהה כל כך עד שהורגש צורך עז לשנות את השיטה הקיימת. מאפיין מרכזי של התקופה הוא היעדר השליטה של ההסתדרות בעובדים. הגם שההסתדרות הייתה הארגון המייצג מבחינת יחסים קיבוציים, רוב מוחלא של השביתות (דרוש נתון), היה שביתות פגאניות, בלתי מאושרות, של עובדים אשר החליטו לקחת את החוק לידיהם. כל עובד ממורמר או קבוצת עובדים ממורמרת, החליטו לשבות ולגבות מחיר מהמעסיק, לעתים תוך שימוש באמצעים קיצוניים בשירותים החיוניים, ובפעמים אחרות, לתקופה ממושכת. שיא מבחינה זו היה שביתה בלתי מאושרת של עובדי תחנת הכוח באשדוד שפשוט הפסיקו את הזרמת...